BRODUCH FAMILY IS TOGETHER AGAIN
But the struggle for the return of the 137 abductees has not stopped!
The clock is still ticking. Every day that passes is critical for those left behind. We call on the State of Israel to place the return of the abductees as a central goal and to do everything to bring them all home!
On the morning of Saturday, October 7th 2023 Avihai's entire family has been abducted at gun point, from their home.
His wife, Hagar (40), their three children - Ofri (10), Yuval (8), and little Uriah (4.5). They are now believed to be in Gaza.
Ofri was celebrating her tenth birthday, a big cake with candles was waiting for her in the refrigerator.
53 days later, on November 26 They were released to Israel as part of a deal and reunited with Avihai.
Family album before October 7
Actions, Press and Media
הגר בהט, חברה של הגר בורדץ' כותבת:
"אני כותבת על הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב על עצמי כותבת עליו.
הגרי, איך נחטפת לנו ככה. רגעים לפני החטיפה עוד התכתבנו בווטסאפ... המשפטים שלך מאותן דקות הולכים איתי כל שניה ולא נותנים לי מנוח - ״הרגע ניסו להיכנס אלינו הביתה״, ״יש כאן הרוגים״...
חושבת על הניחוחות שלך, היפים. קפה פילטר חזק איכותי שאת מכינה לכל באי הבית, טארט קרם שקדים ופירות יער, קרואסונים ביתיים… לא חוסכת בטוב. מגישה הכל עם חיוך שמתחיל בשפתיים אבל קורן חזק מזויות העיניים.
הגר של צחוק, אבל רק על מה שמצחיק אותך באמת, פרקטיות ומקומות פשוטים, אהבה בלתי נגמרת לילדים, הרבה אמת ומעט קשקושים.
אביחי אמר עליך השבוע שאת אישה אדירה ושאם הוא יכול היה לבחור אישה אחת בעולם שתשמור על הילדים - זאת את. כמה נכון.
ואת שם,
עם עפרי, עופי הקטנה שגדלה והפכה לילדה-נערה, בדיוק ביום ההולדת ה-10. יפהפיה אמיתית, צחקנית, יודעת להינות מהדברים הקטנים, אוהבת את תשומת הלב של ההורים, ילדה של זוהר ורוך.
ואת שם,
עם יובל, יובי הילד קסם הזה, החבר הטוב של הבן הקטן שלי, שכל כך אוהב לבוא ולשחק בכפר עזה. בריכה, כדורגל במגרש, משחקי מחשב. יובי עם הצחוק המתגלגל למרחקים ולב הזהב... והמבט החכם, שאני רואה כל ערב בעיניים של הבן שלי, שנשבר בבכי קורע לב כשסיפרתי לו מדוע אי אאפשר להתקשר ליובי לכפר עזה ולשאול מה העניינים. יום יום הוא שאל, עד שסיפרתי את האמת.
ואת שם,
עם אוריה, אורקה הקטני, רק בן ארבע וחצי, מה הוא מבין בכלל על מלחמות… הילד השובב הזה, שובה הלב, מלא בתום ורוך ומתיקות אינסוף. רק למד לעמוד על שלו, לעשות את הבחירות שלו בעקשנות נפלאה, ונמצא בידי חלאות אדם נאצים מהאכזריים ביותר שהאנושות ראתה.
אביחי, חבר נפש שלי, שנאבק כמו אריה למען חזרתכם. אתה צודק. ייקח מה שייקח, רק שיחזרו הביתה. אני לא מוכנה לדבר על מושגי ניצחון, מה זה ״ניצחון״ בכלל. אני רק אומרת שאנחנו מפסידים בגדול על כל יום שהם שם.
מתגעגעת מאוד ומחכה לרגע שתחזרו, בדמעות חונקות, בתקווה, ועם הרבה אהבה בלב"